יפן: צ'ה נו יו

מקסימום חמישה אנשים עורכים את הטקס, הנערך בביתן הכולל חדר תה וחדר הכנה, הממוקם בדרך כלל בחלק מוצל ספציפי של הגן. קטן יותר מחדרי התה המסורתיים ביתן זה אמור לתת רושם של עוני עדין שכן הסגפנות מעבירה עבור העם היפני את תמצית היופי האמיתי.

טקס פילוסופי זה, שפותח לקראת סוף המאה ה-15 בהשפעת הזן בודהיזם, מזמין את האדם להיטהר על ידי התאחדות עם הטבע. זו הסיבה שדרך ההליכה המובילה לביתן עטורת עצים ופרחים, מה שמאפשר למבקר להגיע לשלב הראשון של המדיטציה. שום דבר אחר, יתר על כן, לא נותר למקרה: תפאורה, אוכל, נושאי שיחה וכו'. כבוד גדול ניתן לגיישות השולטות באופן מושלם אפילו בפרט הקטן ביותר של הטקס.

תחילה מוגשת ארוחה קלה ולאחריה הפסקה קצרה. ואז מגיע ה-Goza Iri, הרגע המרכזי של הטקס שבמהלכו מגישים תחילה תה סמיך - Koicha - ואז קל - Usucha. טקסי טיהור וגינונים שונים מתקיימים עד שהמארח מכה גונג חמש פעמים. לאחר סדרה של מחוות מוקפדות, הוא מוזג לקערה שלוש כפות מאצ'ה לכל אורח, מוסיף מצקת מים חמים ומקציפה במטרפה במבוק עד שנוצר נוזל סמיך. הקערה מונחת ליד האח ואורח הכבוד מתקרב על ברכיו. לאחר מכן הוא לוקח שלוש לגימות ואחרי הראשונה מציע מחמאות על טעם התה. לאחר מכן הוא מייבש את המקום בו נגעו שפתיו בקערה, בנייר הקאישי שהביא עמו, ומעביר את הקערה לאורח השני שמתקדם באותה דרך וכן הלאה. האדם האחרון מחזיר את הקערה לאורח הראשון, אשר מוסר אותה למארח.